דיכאון על שום מה?

תקשיבו, לכתוב על דיכאון זה..איך לומר , קצת מדכא. כי למה לי לחשוב מחשבות כאלה? העולם יפה. לא? לא. הרי אם הוא היה באמת יפה אז לא היה מפריע לי לחשוב על נושא כזה. הוא לא היה משפיע עליי בכלל. רעש לבן ותו לא. מה אני מנסה לומר? אני מבינה אותך. ההבדל היחיד בין אנשים בדיכאון לבין אנשים "נורמליים" הוא היכולת להדחיק ולהסיח את הדעת. כי אם באמת כל אחד היה יושב, מבלי לברוח, מבלי להחליף נושא, וחושב על החיים, כולם היו על כדורים. 

מסכות

בתוכינו ישנה שאלה אחת שאין לה תשובה. לפחות כזו שמניחה את הדעת ל- למה כל זה? למה בכלל חיים? למה מתים? מי אני בכלל? כל שאלה אחרת כולל למה אני לבד או למה שום דבר לא מצליח לי כמו שאני רוצה, הוא כיסוי לאותה זעקה קיומית קדמונית של כולנו. למה????

אנשים בדיכאון הם בני-אדם מאוד מתקדמים ומפותחים שלא יכולים  להשקיט את הבור השחור שבליבם. את תחושת האוונגארד!  הם ניצבים קדימה בחוד החנית כשכל השאר עדיין ילדים קטנים שמשחקים בחול. 

אתם לא לבד. יש הרבה מאוד כמוכם שלא יכולים לסבול עוד את השגרה חסרת המשמעות, ההתנהלות המזויפת והקשרים המקולקלים בין אנשים. את הסבל הגדול של כל היצורים החיים. 

גם אני תמיד חיפשתי תשובות ומצאתי כל פעם אחרת. לרוב הן היו ממלאות אותי שמחה ונתנו לי תקווה עד שיום אחד , כמו באיזה סרט, הסיוט הכי גדול שלי התגשם וגיליתי שכן. דברים רעים באמת קורים לאנשים טובים. ונראה שאין מושל בבירה ואין גם אהבה בעולם, אפילו לא במשפחה ונפלתי עמוק לתוך לב המאפליה. דווקא בגלל זה באתי כדי להגיד לכם שזה בסדר. שיש תשובה והיא נהדרת וטובה. 

הכל בסדר איתכם. ההרגשה הזאת באה כמתנה, כדי שתהיו החלוצים באנושות לחפש ולמצוא את הטעם בחיים. בחרו אותכם בפינצטה ללמוד לאהוב, להגיע לקרבה לבבית כנה ואולי אפילו לגלות את הסודות הכי כמוסים של היקום, אם תרצו.  הדיכאון הוא קריאה מהנשמה שלכם לבוא הביתה. זה לא הסוף זוהי ההתחלה.

האנושות עכשיו עוברת הרבה שינויים ואתם תראו שכל המערכות יקרסו, כי הם לא מתאימות לבני האדם ולא מתאימות לטבע וחוקיו. החוק הראשי בטבע הוא ואהבת לרעך כמוך. והוא לא מוותר לנו יותר – הוא יכריח את כל האנושות להשתנות! להיות טובים אחד לשני ולכל הסובב. האושר בדרך אנשים יקרים – לא להירדם ולא להתייאש. שווה להישאר ערים להצגה הכי טובה בתבל. בואו נצפה ביחד מהשורה הראשונה.